מחשבות - באיזו שפה דיבר אברהם עם שרה?

כאשר למדתי את הפסוקים העוסקים בקריאת הגלעד בשם "יגר סהדותא", בקריאת שמו של יוסף בתאר "צפנת פענח" ובעיקר דברי יוסף (בראשית מ"ה: יב) "וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם", שם מפרש רש"י "(מדבר) בלשון הקדש", תהיתי מה היתה שפת דיבורם של האבות, אחרי הכל מוצאם / מוצאנו הוא מארצות ארם.

וכך מתבאר הפסוק "ארמי אובד אבי"

(אבן עזרא) אובד אבי. ...והקרוב, ש"ארמי" הוא יעקב. כאלו אמר הכתוב: כאשר היה אבי בארם היה אובד.

ראב"ע טוען שהארמי הוא יעקב, אבל אם נדייק בדבריו ונראה שאיננו מסווג את יעקב כארמי אלא רק כאובד בארץ ארם...

בצורה מפורשת כתב רשב"ם:

(רשב"ם) ארמי אובד אבי. אברהם, ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם...

אם כן לאור העובדה שמוצאם של, אברהם, שרה, רבקה, רחל ולאה בלהה וזלפה היה בארם, מן הסתם השפה השגורה בפיהם היתה ארמית.

אם כן, מנין באה אלינו לשון הקדש? מהיכן למדו האבות לדבר בלשון הקדש?

(רמב"ן בראשית מ"ה: יב) כי פי המדבר אליכם. בלשון הקדש, דעת המפרשים[1]. והוא תרגום אונקלוס.

ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש.

כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון לאיש אחד לבד, אבל הוא לשון כנען:

ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל, שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות, וכמו שתראה בנבוכדנצר שאמר בלשון הקדש (דניאל ב ג) "חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום", בעבור שהיו שם חרטומים ואשפים ומכשפים וכשדים מלשונות רבים ומישראל, וכולם יבינו אותו והם ענו לו בארמית, וידברו הכשדים למלך ארמית, כי הם היו הקרובים אליו היושבים ראשונה במלכות, ולהם היה הרשות לדבר אל המלך.

אם הדברים נראים לכם תמוהים, אנא עיינו בכתובת מאוחרת במאות שנים מאירועי בראשית, [מצבת מישע], ותוכלו לראות שבלי מאמץ גדול תוכלו לקרוא כתובת מואבית, לאחר שהפונט יוחלף לפונט "אשורי".

הנושא מעורר למחשבה נוספת (בין אם אקבל את דברי רמב"ן בין אם לא). כמה מפרקי התנ"ך שאנו קוראים אותם בלשון הקדש, הם בעצם פרקים שהוכתבו למשה כשהם "מתורגמים"?!

הרי השיחות בין יעקב ללבן, בין יוסף לפרעה שלא לדבר על יוסף (המשנה למלך) ואחיו ("והמליץ בינותם") ועוד ועוד ללא ספק לא התנהלו בלשון הקדש.

ואם כך, מה המקום של "גלעד" מול "יגר סהדותא", למה שם התורה מתעכבת על נושא התרגומים.

אשמח להצעות ורעיונות בנושא...

בשולי הדברים אציין שמי שפיתח את הנושא בצורה מאוד מעניינת הוא הרב בנציון חי עוזיאל זצ"ל בספר "מכמני עוזיאל" חלק א

[1] רש"י, ראב"ע, רד"ק