1/16/2013

עזרי הוראה - אילן יוחסין שמות פרק ו


פדגוגיה - מכתבי נחת

בשבוע שעבר הוצאתי מכתבי נחת לבתי תלמידי החרוצים.
מכתבים מעין אלה הם מנוע צמיחה אדיר, משמחים הן את ההורים (שתולים את המבחן על דלת המקרר בסיפוק) והן את הילדים שמרגישים שהם מתוגמלים במילה טובה על עבודה רצינית.
התגובות שאני מקבל מההורים והילדים מרגשות עד דמעות. (ללא ציניות).
את המכתבים אני מוציא לפי מפתח של שקדנות ורצינות בלמידה ולא לפי מפתח ציונים גבוהים.
העתק המכתב מועבר למחנך הכיתה, למנהל התיכון ולתיק האישי.
מזכירות בית הספר שבו אני עובד מעטרות את המכתבים, בטוב טעם, באיורים של זר פרחים, וכל חזותו אומרת הערכה וסימפתיה.
מומלץ בחום.

1/14/2013

פדגוגיה - 02 מתכוננים למבחן

למידה איכותית לקראת בחינה
התלמיד הממוצע שפגשתי עד כה הבין שהטכניקה הנכונה להצליח בבחינה היא לשנן היטב את המחברת או הספר ולאחר מכן לשפוך הכל לדף הבחינה. תלמיד שכזה חש מאויים ע"י שאלה שעוסקת ישירות בחומר הנלמד בכיתה אבל מזווית אחרת. הניסוח המודרני של הרעיון מכנה ידע זה כ"ידע שביר".
תלמיד שכזה ידחה את הלמידה לרגע האחרון, ישנן את הידע עד כלות, ישפוך אותו על נייר המבחן ו... ישכח אותו עד בקר המחרת. שלא לדבר על כך שהוא לא ממש מבין את החומר.
למידה נכונה כוללת שלושה שלבים:
א. קלט
ב. עיבוד
ג. פלט
כל פריט ידע שאנו חווים, נקלט ונרשם במוחנו, אלא שאיננו יודעים היכן הפריט הזה נמצא, ומבחינתנו הוא ידע אבוד. תהליך הלמידה במידה רבה הוא סימון הדרך אל המדף במוח שבו מאוחסן הידע. הדרך שבה אנו מסמנים את הדרך היא ע"י הטמעת החומר ועיבודו בצורה אינטליגנטית באישיותינו.
וברמה המעשית
קריאה חוזרת ונשנית אינה למידה, היא לא מאוחסנת בזכרון לטווח אורך שלנו ונוטה להתנדף משם מיד כשאין לנו צורך מיידי בידע. ולכן יש צורך בעיבוד הידע.
צורות עיבוד:
  • סיכום החומר בצורה מרוכזת. דבר המחייב אותנו לברור עיקר מטפל, ובמילים אחרות לבצע פעולה אינטליגנטית על החומר.
  • סיכום החומר בצורת מפת מושגים (עיין בפוסט שלי מיום 11/1/2013 yed)
  • תשובה על שאלות חזרה
  • חידונים בין החברים הלומדים ביחד.
כל זאת יפרש לאורך תקופת הלמידה לפי מנות הלמידה שתוארו בפוסט הקודם.

רגע, כל אלה הם פריטי פלט, מה עם העיבוד?
ובכן, אינני יכול לכפות עיבוד או לאמן לעיבוד, אני כן יודע לדרוש פלט המחייב עיבוד וכך לגרום לתלמיד "לחשוב את..." ו"לחשוב על..." החומר.
מצד המורה:
שעור חזרה למבחן הוא לא מותרות. הוא מיועד לחזור ולסלול דרכים אל ידע שהיה קיים והנתיב אליו נעלם בתהום הנשיה (כפשוטו). אפשר לחזור על החומר בכל אחת מן הצורות שהוזכרו לעיל כצורות העיבוד.
ברמת החוויה האישית אני יכול להעיד שפיתוח "מפות-מושגים" על הלוח עם התלמידים כחלק מחזרה למבחן הוא חוויה מלהיבה למורה ולתלמידים כאחד. נבנות אסוציאציות מרתקות הבונות קשרים חדשים ומרגשים בין חלקי חומר שונים שאף אנו המורים לא חשבנו עליהם.
תנו לתלמידים שאלות חזרה אבל אל תתפתו להבטיח להם שחלק משאלות המבחן יהיו מן השאלות הללו אחרת שוב תקבלו תלמידים משננים ולא מבינים.
אפשרו סדר לימוד בזוגות בכיתה. לעולם לא יותר מזוג, אחרת הגלגל השלישי ומעלה לא יעבדו אלא לכל היותר יהנו ממחזה הלמידה של האחרים.
המליצו לתלמידים שלא להסתמך על סיכומים של החומר אלא לסכם את החומר בעצמם תוך שהן מעמתים את הסיכומים שלהם זה עם זה.

פדגוגיה - 01 מתכוננים למבחן

מתכוננים למבחן

אפתח באמירה מכלילה ביותר ובכל זאת אסתכן בה.
התלמידים שלנו לא יודעים להיות תלמידים.
במילים אחרות, אם להיות תלמיד היה מקצוע, היינו מפטרים רוב גדול מבין תלמידנו.
כדי להיות תלמיד מקצועני, על הלומד לסגל לעצמו מספר כללים:
  1. יש לעקוב בצורה רציפה אחרי המטלות השונות ולהתכונן אליהם כראוי.
  2. יש לבצע למידה איכותית לקראת בחינה, ובכך כוונתי ללמידה שהיא יותר מקריאת החומר.
  3. יש לבצע את המטלות והמבחנים עצמם באופן יעיל ומקצועי כדי למקסם את הציון הסופי.
  4. יש לבחור בשום-שכל את חלוקת תשומת-הלב בין המקצועות השונים כך שלא תהיה השקעת-יתר במקצועות "פוטוגניים״ על חשבון אחרים.

מעקב משימות:
יש ללמד את התלמידים לנהל יומן.
איור 1 - יומן שבועי
אני עושה זאת בשיעורי חינוך. מדובר בכישורי חיים בסיסיים במאה העשרים-ואחת. חלק מן התלמידים יעשו זאת בעזרת הסמארטפונים וחלקם בעזרת יומנים.
איזה יומן?
היומן הנכון (או התצוגה נכונה של הלוח במחשב) הוא "יומן שבועי" (כזה המופיע באיור 1). יש לבחור יומן ללא כל קישוטים. מדובר בכלי עבודה ולא ב"חפיץ". גדלו צריך להיות כגודל כף יד וכשהוא נפתח רואים שבוע שלם.
נימוק: תצוגה יומית מחייבת דיפדוף יתר, בתצוגת חודש אי-אפשר לכתוב מספיק פרטים. מחירו של יומן מעין זה הוא כעשרים שקלים בלבד. גדלו מאפשר נשיאתו לכל מקום ללא תחושת משא-יתר.
מה כותבים ביומן?
ביומן ישובצו כל המבחנים בתאריך ביצועם וכן המטלות ביום הגשתם. כמו כן ישובצו בלוח אירועי בית-הספר ואירועים פרטיים מחיי-התלמיד.
לקראת מבחן (זמן ו"חומר"):
על התלמיד לברר מה המשימה המוטלת עליו לקראת הבחינה ולהעריך בצורה טובה כמה זמן יידרש לו כדי לעמוד במשימה.
נסיון מצד אחד וחשיבה מפוכחת מצד שני הם כלי העבודה הטובים ביותר למטרה זו
איך זה עובד? 
על התלמיד לחלק את המשימה ליחידות-למידה (="מנות למידה") של בין חצי שעה לשעה (אין סבלנות לשבת יותר זה ברצף) ולפזר את מנות הלמידה הללו בימים שקדמו למבחן/מטלה.
תכנון טוב יוביל לכך שמדי-ערב התלמיד יקדיש בין שעה לשעתיים ללמידה (בדרך כלל שעה).
מה עושים כשיש לחץ?
עבור רוב התלמידים סוף השבוע הוא מעין חופשת קיץ, שבה הס מלהזכיר למידה. ובכן, אני ממש תומך בכך כל עוד אין לו עומס למידה. אבל בעת עומס (תקופת מתכונות למשל) יום שישי וכן שבת (ללימודי קדש) ואף מוצ"ש הם זמן נפלא. את יום השישי מעבירים בני-התשחורת שרועים על מיטות-שן, את מוצ"ש הם נוטים להעביר מול מסכים כאלה ואחרים או בלהג אין-קץ. לא אתערב בהחלטות התלמיד אבל אציין לפניו את השיקול הטוען שניצול טוב של זמנים אלה בסופ"ש "ישחרר" לו זמן במהלך השבוע ויפחית מן הלחץ הלימודי שלו.
מצד המורה:
  • יש חובה מקצועית וחכמה מעשית להודיע כשבוע מראש על הבחינה, ללא תלות באם יש לוח-מבחנים או אין.
  • יש חובה מקצועית וחכמה מעשית למסור לתלמידים הגדרה מדוייקת של החמרים לקראת הבחינה, ברמת "רשימת מכולת״. מומלץ לתלות בלוח המודעות של הכיתה העתק של פירוט החומר. אני נוהג לחלק דף A4 לטבלה ובה בכל תא עותק מוקטן של הרשימה, כך שבכל גליון מופיעה הרשימה כמה וכמה פעמים, אני מצלם את הדף וחותך את הרשימות הקטנות. לבסוף אני מחלק אותן לתלמידים במקום או במקביל לדף התלוי על הלוח.
  • ביום פרסום תאריך הבחינה ומסירת החומר, יש להעריך באזני התלמידים כמה זמן המורה מעריך/מצפה שהם ישקיעו בלמידה לקראת הבחינה.
זה הרגע לבדוק האם המטלה שזה עתה הטלתי על תלמידי סבירה מבחינת גדלה.
משוב על טופס הבחינה
על טופס הבחינה במקום המוקצה לשם ולציון אני מבקש מכל תלמיד לכתוב כמה זמן למד בפעל לבחינה.
תלמיד שלמד מעט וזכה בציון גבוה, מסמן אותו ככזה המועמד לעלות הקבצה.
תלמיד שלמד הרבה וזכה לציון נמוך מוביל אותי לבדיקה תוך-כדי-שיחה עם התלמיד על טכניקת-הלמידה שלו או לכיוון של הפניה לאיבחון.
מועד ב
גם תלמיד שמבקש מועד ב יזומן לשיחה על בסיס רישום זה.
אם התלמיד לא למד כראוי למבחן, איני רואה סיבה לאפשר לו מועד ב. ישלם את מחיר רשלנותו.
מאידך אם השקיע ונכשל, גם אז לא יקבל מועד ב, כי למה יצליח בפעם השניה יותר מן הראשונה?!
זה הרגע לזמן אותו לשיחה ולראות כיצד עוזרים לו בצורה מעמיקה.
אינני מאמין בשיטת "מצליח" לגשת לעוד ועוד מבחנים עד שיצליח. מה גם שהזמן הנדרש לי לחיבור בחינה הוא כה רב שאינני שש לבזבז אותו על תלמיד שצריך פתרון עמוק יותר, או למצער על תלמיד רשלן שחושב שזמן המשחקים שלו חשוב יותר מן הזמן שלי.

1/08/2013

עזרי הוראה - סינכרון מחשבים (נייד ושולחני)



אני מבקש להציג בפניכם אחד מעזרי ההוראה החשובים שמשמשים אותי להוראה.
נתחיל בתיאור הבעיה: יש לי מחשב ביתי שבו אני מכין בנחת את השיעורים. מלבדו יש לי מחשב נייד קטן שאיתו אני הולך לבית הספר, פגישות וכדומה. בכל פעם שאני מכין קובץ במחשב השולחני שלי אני צריך לזכור להעביר אותו למחשב הנייד. לפעמים מדובר בקבצים רבים המפוזרים בין התיקיות שלי.
מה עושים???
לצורך העניין פותחה התכנה Allway Sync
לאחר שהורדתם את התכנה מ[כאן] התקינו אותה. היא יודעת לדבר בעברית אם תבחרו בכך בזמן ההתקנה.
לצורך הסינכרון יש צורך ברשת ביתית ששני המחשבים "רואים" אותה ושני המחשבים "מרשים" זה לזה לשנות קבצים אחד בשני.
כל שנותר הוא לעקוב אחרי ההוראות. בקצרה ניתן לומר ש"מצביעים" על תיקיה במחשב אחד, ועל תיקיה מתאימה במחשב השני. התכנה תבדוק האם חל שינוי בתיקיות. אם כן, היא תעביר את הקובץ החדש (יותר) אל המחשב השני. ניתן לסנכרן כך כמות גדולה של תיקיות בלחיצה אחת. (בהגדרות התכנה ניתן לבחור האם ומתי יהיה סינכרון, מה המדיניות וכדומה)
תכנה זו יודעת גם להסתנכרן עם "תיקיות ענן" של גוגל, מיקרוסופט, אמזון ועוד כך שהיא בעצם מאפשר גם גיבוי קבצים, הן על מחשב ידידותי והן בתוך המרשתת.
ברור לי שלא מדובר בכלי לאנשים שהמחשב "מפחיד" אותם. אבל אני מזמין אתכם ליצור קשר דרך הטוק-בק ולבקש הנחיות נוספות. (הנחיות איך להגיב מופיעות באחד הפוסטים הקודמים)